Uri Chachick @urich

@SLilenblum29918 @limornoga @berk540512 @moshefeiglin עניתי לך כאן בדיון הראשי - x.com/urich/status/2… הכוונה שלי לא היתה לפצל את הדיון אלא להרחיב מעט על ההבדל בין Common law ל Continental law עבור מי שמתעניין.

Uri Chachick @urich

10 minutes ago

@SLilenblum29918 @limornoga @berk540512 @moshefeiglin אני מבין שאתה רואה ביהדות דבר אחד בלבד - תורה והלכה. אני רואה בה גם לאום, תרבות והיסטוריה. לגבי בג"ץ - אני לא רואה בו דיקטטורה. זו מחלוקת לגיטימית על איזון הכוחות בין הרשויות. ספציפית לגבי הטענה שלך שבשום מדינת Common Law שופטים לא פוסלים חוקים, מבטלים מינויי שרים או "מנהלים את

0 0 0 8 0

אני מבין שאתה רואה ביהדות דבר אחד בלבד - תורה והלכה. אני רואה בה גם לאום, תרבות והיסטוריה. לגבי בג"ץ - אני לא רואה בו דיקטטורה. זו מחלוקת לגיטימית על איזון הכוחות בין הרשויות. ספציפית לגבי הטענה שלך שבשום מדינת Common Law שופטים לא פוסלים חוקים, מבטלים מינויי שרים או "מנהלים את הממשלה", זה לא מדויק. --- במדינות Common Law רבות יש ביקורת שיפוטית על חקיקה שכוללת פסילת חוקים. הנה כמה דוגמאות מחיפוש קצר: * ארה"ב - בית המשפט העליון פסל חוקי הפרדה גזעית בבתי ספר (Brown v. Board), חוקים שאסרו נישואים חד-מיניים, וחלקים מחוק זכויות ההצבעה. * בריטניה - בתי המשפט חסמו את תוכנית גירוש מבקשי מקלט לרואנדה ואת השעיית הפרלמנט על ידי בוריס ג'ונסון. * הודו - בית המשפט פסל חוקים שפגעו ב"מבנה הבסיסי" של החוקה, כולל חוק שאסר יחסים הומוסקסואליים. * אוסטרליה - נפסלו חוקים שהגבילו פרסום פוליטי. בישראל לחוקי יסוד יש מעמד חוקתי למחצה. ללא ביקורת שיפוטית, הכנסת (שנשלטת לעיתים קרובות על ידי הממשלה) יכלה לחוקק כל חוק ולהכריז עליו כ"חוק יסוד" כדי לחמוק מביקורת. יחשוב גם לציין שבית המשפט בדרך כלל לא מבטל חוקים לחלוטין, אלא מצביע על הסתירות ומבקש מהכנסת לתקן אותם. --- לגבי הטענה שלך על ביטול מינויי שרים, בפועל, בית המשפט לא פסל כמעט בכלל מינויי שרים. המקרה היחיד שבו הורה בית המשפט על פיטור שר היה אריה דרעי ב-1993, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור בשוחד, מרמה והפרת אמונים (והוא אכן הורשע בהמשך). בכל שאר המקרים, כולל מינויים שנויים במחלוקת כמו בן גביר וסמוטריץ', בית המשפט דחה את העתירות. אפשר בהחלט להתווכח על הגבולות של עיקרון הסבירות ועל מידת ההתערבות הראויה של בית המשפט. אבל מכאן ועד לטעון שבית המשפט הוא "דיקטטורה" ש"מנהלת את הממשלה", הדרך ארוכה. רוב העתירות נגד הממשלה נדחות.

בנפרד מהדיון העיקרי, אני רוצה להרחיב קצת על מערכת המשפט הישראלית למי שמתעניין. שיטת המשפט בישראל היא שיטת המשפט המקובל (Common Law), שירשנו מהבריטים. בשיטה הזו החוקים שמחוקקת הכנסת מנוסחים לעיתים קרובות באופן כללי יחסית, והשופטים משלימים את הפרטים ומפרשים אותם באמצעות תקדימים מחייבים. זה חלק מובנה בשיטה - המחוקק משאיר לעיתים בכוונה מונחים כמו "סבירות" או "תום לב", כדי שבית המשפט יפרש אותם לפי נסיבות המקרה. זה לא המצאה ישראלית ולא "אקטיביזם שיפוטי" במובן השלילי. לעומת זאת, באירופה נהוגה בעיקר שיטת המשפט האזרחי (Continental Law), שבה המחוקק מנסה לכתוב חוקים מפורטים מאוד שמכסים כמעט כל תרחיש, והשופטים אמורים ליישם אותם באופן יבש יותר. אני חושב שהמערכת המשפטית בישראל כן לוקחת על עצמה תפקיד משמעותי יחסית, אבל הסיבה העיקרית לכך אינה נעוצה בשיטת המשפט עצמה. הבעיה המרכזית, לדעתי, היא שהכנסת הפכה במקרים רבים לחותמת גומי של הממשלה, בעיקר בגלל ועדת השרים לחקיקה ומשמעת קואליציונית חזקה. כתוצאה מכך, בית המשפט נותר כמעט הגורם היחיד שמפקח על הרשות המבצעת. עם זאת, חשוב להדגיש שהשופטים עדיין כפופים ללשון החוק. בפסקי דין הם מסבירים בפירוט את נימוקיהם ואת הדרך שבה הם מפרשים את כוונת המחוקק, תוך הסתמכות על תקדימים קודמים. לגבי הטענה שמדובר בניסיון לייצר "יהדות נאורה" - אני לא רואה את זה כך. ההסתמכות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (שאני מניח שזה מה שאתה מתייחס אליו כ"יהדות נאורה") אינה המצאה של בית המשפט. החוק נחקק בכנסת ב-1992 (ברוב יחסי) ותוקן ב-1994 (ברוב מוחץ של 90 ח"כים). כלומר, מדובר בחקיקה של הרשות המחוקקת, לא של השופטים.

#חיבוריםם לילה טוב 🙂 לוח חדש לאמצע השבוע. בהצלחה 14across.co.il/cs/4045

אני מסכים איתך שמדינת ישראל הוקמה כמדינה של העם היהודי, ושחלק מהחוקים שלה מבוססים על זהות ושורשים (כולל החוקים שירשנו מהמנדט הבריטי). עם זאת, אני חושב שהזהות והשורשים של העם היהודי רחבים יותר מהדת היהודית, ועל אחת כמה וכמה מהפרשנות הרבנית-אורתודוקסית שלה. מדינה יהודית לא חייבת להיות מדינה שחוקיה מבוססים בעיקר על הלכה דתית. אפשר (ולדעתי גם צריך) לשמור על אופייה היהודי של המדינה בלי לתת מונופול לפרשנות דתית אחת על החוק.

אז בתגובה שלך לחלק הראשון בדבריי (חתונות אזרחיות) כתבת ש"זה החוק" ושאין זה המקום לכפות שינוי. לעומת זאת, כשאני מדבר על אכיפת החוק בסעיפים אחרים (כמו דוכנים ללא היתר או ליד בתי ספר, או אירועים בהפרדה מגדרית), אתה טוען שהחוק צריך להיאכף רק במידה שהוא לא מתנגש עם דרישות דתיות. אני כותב את מה שאני חושב שצריך להיות, וכן - אני חושב שצריך שינוי. המונופול של הרבנות על חתונות, גירושים, כשרות ועוד תחומים רבים אינו חלק בלתי נפרד מ"זהות העם היהודי". זו הסדרה היסטורית ספציפית שברוב המדינות המתוקנות כבר אינה קיימת, ויש סיבות טובות לכך. בנוגע לקבורה החילונית - הסכמתי איתך שקיים חוק שמכיר בזכות לקבורה אזרחית במימון המדינה. רציתי להסביר למה בכל זאת רבים חשים תחושת כפייה. בפועל, קבורה אזרחית עולה יותר (או יוצרת עלויות עקיפות גבוהות יותר) כי המדינה אינה מיישמת את החוק בצורה שוויונית. יש מחסור מתמשך בחלקות אזרחיות באזורים מאוכלסים, ורוב הגופים שמבצעים קבורה אזרחית הם עדיין חברות קדישא ומועצות דתיות. התוצאה היא שהזכות לקבורה אזרחית קיימת על הנייר, אבל אינה ניתנת למימוש שוויוני בפועל. זה בדיוק מה שבית המשפט ומבקר המדינה ביקרו שוב ושוב. בנוגע לתפילות ביום כיפור - בית המשפט והעירייה לא "מנסים לכפות על הציבור היהודי לשנות מסורת בת אלפי שנים". תפילות המוניות במרחב הציבורי עם הפרדה מגדרית לא היו נוהג מקובל עד השנים האחרונות. במהלך תקופת הקורונה אושרו תפילות כאלה כי לא ניתן היה לקיים אותן בבתי הכנסת, והדבר התרחב מאז. אם כבר מישהו מנסה ליצור כאן מסורת חדשה - אלה דווקא הגורמים שדוחפים תפילות המוניות במרחב הציבורי. עם זאת, אני דווקא בדעה שכל עוד מדובר במשהו שקורה פעם או פעמיים בשנה ולא הופך למשהו יומיומי, זה בהחלט משהו שניתן להכיל אותו גם במרחב הציבורי (כפי שכתבתי גם בפוסט הקודם). בנוגע לדוכני תפילין - לא התייחסת לטיעונים שהעליתי במאמר שקישרתי אליו. אני לא טוען שדוכני תפילין הם כפייה (למעט אלה שפועלים ליד בתי ספר), אלא שאני רואה בהם מטרד ציבורי, בדיוק כמו כל דוכן אחר במרחב הציבורי. חבל שלא התייחסת לזה. בנוגע למקרה של שרון רוטר ודין דין אביב, אני מסכים איתך שיש לבחון אירועים בהפרדה מגדרית לפי אותם כללים, בין אם הם דתיים ובין אם לא. דווקא בגלל זה ביקרתי את עיריית תל אביב על כך שהיא נוטה לפרש את החוק בצורה מקלה יותר כשאין לאירוע "ניחוח דתי". ושוב כמה דברים כלליים: - אתה מדבר הרבה על "התחברות למסורת". מסורת היא אכן דבר שקיים שנים רבות ויש לו ערך רגשי, אבל זה לא הופך אותה בהכרח לנכונה יותר מגישות מודרניות. אנשים יכולים לקיים דברים שגויים במשך אלפי שנים עד שהם מוצאים דרך טובה יותר. אין בעיה לשמר מסורת, אבל אין הצדקה להפוך אותה לאמת מידה בלעדית לשיפוט של התנהגויות אחרות. - "זהות יהודית" או "זהות העם" הן מושגים אמורפיים מאוד. אם תשאל עשרה אנשים שונים מה בדיוק הן כוללות, סביר שתקבל תשובות שונות. אני, למשל, לא רואה בגישה הדתית-רבנית חלק מהזהות היהודית שלי. אני יהודי-ישראלי כי אני חלק מהלאום היהודי, כי גדלתי כאן, כי עברית היא שפת האם שלי, וכי יש לעם שלי קשר היסטורי לארץ הזו - קשר שאינו תלוי אך ורק בדת. זו ההגדרה שלי. אתה כנראה לא מסכים איתה, וזו זכותך. - כתבתי במפורש למה הפרדה מגדרית מפריעה לי. כשאתה כותב שאני טועה ושזה מפריע לי מסיבות אחרות - אתה מניח שאתה מכיר אותי טוב יותר ממני. אני אומר לך בביטחון: אתה לא. - אתה משתמש לעיתים במילים חזקות כמו "אנטישמיות" ו"שנאה עצמית", ומתייחס אליי בלשון רבים. אני מדבר בשמי בלבד ואני כותב את דעותיי. אשמח אם תתייחס אליי כך. ורק כדי להבהיר: זה שאני רוצה הפרדה בין דת למדינה, וזה שאני לא מעוניין שחיי יתנהלו לפי חוקי הדת - לא הופך אותי לאנטישמי, ובוודאי שאין לי שנאה עצמית.

@EfratZiv גם בלילה זו שעה נורמלית 😁 שאפו על הפתרון המושלם

#חיבוריםם לילה טוב 🙂 יאללה, יש לוח חדש באוויר. 14across.co.il/cs/4042

@Trumpolog אני אצעק בכל העיר 😎 שאפו על הפתרון המושלם

@LivneGon האיות המוזר היה בטעות. במזל שני ה-י' האלה נכנסו למקום שבו הם איכשהו עוד היו הגיוניים. 😅 שאפו על הפתרון המושלם

@UlmanGilad ערב צח 😎 כל הכבוד על הפתרון

@AvnerCaspi יעשה שלום, יעשה שלום 😁 שאפו על הפתרון המושלם

@AndelmanNir אני לא יודע מאיפה שני ה-י' האלה הגיעו לשם. כנראה בטעות הוספתי אותם כשהעתקתי את הטקסט לאתר ובמקרה זה עדיין יצא קריא 😅 שאפו על הפתרון המושלם

וואו, כתבת כאן הרבה דברים שבא לי לענות עליהם: באשר לחתונות אזרחיות - הייתי מצפה שכאזרח במדינה ליברלית תהיה לי אפשרות להינשא ולהתגרש שלא דרך הרבנות בלי שאצטרך לעקוף את המדינה באמצעות נישואים בחו"ל (או זום מול חו"ל). נישואים, מעבר לחוזה בין שני בני הזוג, הם גם חוזה שלהם מול המדינה - כולל הטבות, זכויות וחובות משפטיות. זה לא נכון לחייב אזרחים לפעול כנגד האמונה שלהם על מנת לקבל את התנאים האלה מהמדינה. באשר לתחבורה בשבת - עבודה בשבת לא בהכרח מחייבת עבודה של 7 ימים בשבוע. אפשר לארגן משמרות כך שאנשים ינוחו ביום אחר, ומי שמוכן לעבוד בשבת יכול לקבל תשלום גבוה יותר. אני בטוח שיש לא מעט חילונים (ואפילו מסורתיים) שיעדיפו את האופציה הזו. הזכרת את זה שבגוש דן בעיקר העיריות מספקות הסעה ציבורית בשבת וזה נכון. אבל גם כאן זו מערכת שעוקפת את זו של המדינה כדי להתמודד עם חוקים מבוססי דת שלדעתי ולדעת רבים אין מקומם בספר החוקים. באשר לקבורה חילונית - על הנייר מה שכתבת נכון. החוק מכיר בזכות לקבורה אזרחית/חילונית והמדינה אמורה לממן את זה. בפועל, בגלל המחסור בחלקות והשליטה של חברות קדישא אורתודוקסיות ברוב בתי העלמין, רבים נתקלים בביורוקרטיה, עלויות גבוהות ותחושה של כפייה. בנוגע לתפילה ביום כיפור - בית המשפט והעירייה לא אישרו הפרדה מגדרית בתפילה בכיכר דיזנגוף ולמרות זאת הוצבו מחיצות. אני לא בטוח שההחלטה לא לאשר הפרדה בכלל הייתה נכונה — אולי אפשר להכיל אירוע חד-פעמי או דו-פעמי בשנה גם עם הפרדה. עם זאת, מרגע שהעירייה בחרה שלא לאשר את זה, עצם הצבת המחיצות היה צריך לגרור את פירוק התפילות באופן מסודר ע"י המשטרה או לחילופין, פירוק המחיצות עצמן. חבל לי שזה לא בוצע, וחבל לי שזה הגיע לכדי אלימות. בנוגע לדוכני תפילין - אני חושב שדוכנים באופן כללי (גם תפילין וגם אחרים) במרחב הציבורי הם מטרד ציבורי ולכן טוב שהם מחויבים בהיתר מיוחד מהעירייה. ספציפית אלו שליד בתי ספר הם כפייה לכל דבר. כתבתי על זה מאמר מורחב די מזמן ואתה מוזמן לקרוא אם בא לך - shmadata.co.il/2022/06/02/%d7… בנוגע למקרה של שרון רוטר ודין דין אביב - ע"פ החוק מותר לבצע אירועים בהפרדה מגדרית "כאשר הדבר נעשה על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח, ונעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה שאליה משתייכים החברים במועדון או בארגון, ובלבד שצרכים מיוחדים כאמור אינם נוגדים את מטרת החוק". המופע המדובר היה מופע בתשלום עם כרטיסים שנמכרו לציבור, ולכן הוא לא נכנס תחת החריג הזה. זו אחת הסיבות שמלכתחילה הוא לא אושר. לאחר דיון של שנתיים בבית המשפט הושגה פשרה לפיה הותר לאירוע להתקיים ולפרסם את עצמו כאירוע להעצמה נשית, אבל גם גברים הורשו לקנות כרטיסים. עם זאת, אני מסכים שעיריית תל אביב נוטה יותר להקל בפרשנות החוק באשר לאירועים בהפרדה כאשר אין להם ניחוח דתי, וזה לא תקין. כמה מילים כלליות: - כפי שבוודאי הבנת אני תומך נלהב בהפרדת דת ממדינה. אני חושב שמדינה ליברלית צריכה להתערב כמה שפחות בחייו הפרטיים של האזרח. החוזה של האזרח עם המדינה כולל ויתור על רמה מסוימת של פרטיות וחופש בשביל שהמדינה תוכל לשמור על בטחונו הפיזי והכלכלי. זה מאוד מפתה מצד המדינה להציב עוד ועוד מגבלות בטענות שונות, בין אם זה בטחון, בין אם זו כלכלה, ובין אם זו דת. דווקא בגלל זה צריך באופן אקטיבי לבדוק שהחופש של האזרח נשמר כאחת הדרישות העיקריות שלנו מהמדינה. - הסיבה שהפרדה מגדרית מפריעה כל כך להרבה אנשים היא שלקח לנו הרבה זמן להגיע למצב שבו, באופן יחסי, יש הפרדה בין תכונות שרירותיות לבין גורל. זה עוד לא מושלם ויש עוד דרך לעשות, אבל אנחנו חיים בעידן שבו צבע עור, מגדר, מוגבלויות, נטיות מיניות, דת, מעמד כלכלי וכו', משפיעים פחות ופחות על החופש של אדם ועל המסלול שאליו יפנו חייו. דווקא בגלל שזה יחסית חדש ודווקא בגלל שאנחנו עוד לא 100% שם, זה עדיין מאוד שביר. לכן דברים כמו אירועים בהפרדה מגדרית, גם הקטנים שבהם, מרגישים לי ולרבים כמו צעד בכיוון הלא נכון - לא בגלל שהם בהכרח 'רעים', אלא בגלל שהם מחזקים את הרעיון שהמגדר עדיין אמור לקבוע גבולות חברתיים.

@YonBergman צהריים טובים 😎 🟦🟦🟦🟦 🟪🟪🟪🟪 🟩🟩🟩🟩 🟨🟨🟨🟨

@Trumpolog מהפך אל הפוך 😁 כל הכבוד על הפתרון

#חיבוריםם לילה טוב 🙂 בואו נפתח את השבוע עם לוח חביב 14across.co.il/cs/4041

@AlexYaM0 לילה טוב 😎 כל הכבוד על הפתרון

@AndelmanNir כן, אבל יש סיבה שבחרתי לשים את זה ככה. אני אשלח לך בפרטי עוד מעט 😁 כל הכבוד על הפתרון

@UlmanGilad גם זו סיבה לגאווה 😁 כל הכבוד על הפתרון