מעבדת אליהו Elijah-Lab @ElijahLab
מעבדת אליהו היא מעבדת מדעי הרוח בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. המעבדה מפעילה חממה לפרויקטים במדעי הרוח הדיגטליים. elijahlab.haifa.ac.il/?lang=en Joined November 2019-
Tweets135
-
Followers112
-
Following103
-
Likes309
זה אנחנו!
כלי שפותח כדי להנגיש מידע לענף הבנייה הפך, עם פרוץ המלחמה, למכפיל כוח משמעותי עבור צוותי חילוץ והצלה. חוקרים מהטכניון ואוניברסיטת חיפה פיתחו כלי שמנתח באמצעות בינה מלאכותית היתרי בנייה, מסמכים ותוכניות מתוך מאגרי רשויות מקומיות מיקומים של חדרי מדרגות, חללים ונתיבי גישה ומעביר
We are #hiring at the ERC Synergy MiDRASH in the @Uhaifa @ElijahLab team, open level (M.A., PhD or Postdoc) for up to two years to work on the development of a digital atlas of Hebrew manuscripts: midrash.eu/2026/03/25/cal… @Dorsheni
ניוזלטר #3 - מעבדת אליהו למדעי הרוח הדיגיטליים.
How does knowledge survive, transform, and travel across cultures? A conference on the transmission of knowledge in Late Antiquity and the Early Middle Ages, at @HebrewU in collaboration with the @ElijahLab
אם באמת מה שרציתם היום זה לדעת איך מתארכים עצי זית עתיקים - אז המאמר הזה הוא בדיוק בשבילכם. (כן. גם את זה אני עושה מדי פעם). kkl.org.il/yaar29_article…
Congratulations to Dr. Sabrina Inowlocki on her new appointment at the Australian Catholic University! Dr. Inowlocki will continue to lead the Josephus Christianus project at Elijah Lab remotely. To learn more about the project: bit.ly/josephus-chris…
בזמנו המלצתי על מסד הנתונים אודות עזה העות'מנית. מחר הכנס לכבוד הספר.
אולי זה זמן טוב לספר על Gaza Historical Database, שנבנה על ידי University of Bochum בשיתוף עם University of Haifa. gaza.ub.rub.de/gaza/?p=home
Excited to share a new lab article published in Digital Scholarship in the Humanities! Dive into the latest insights on Middle-East heritage integration with MEHDIE. “Bridging heritage data silos to map the past and digitally empower the present.” doi.org/10.1093/llc/fq…
הפרויקט של 'בוסתני מורשת' זוכה ללא מעט חשיפה עיתונאית. אבל פעמים מעטות מסבירים מה באמת אנחנו עושים שם. אז סוף סוף כתבה עם הסבר קצת יותר משמעותי על מה שאנחנו עושים. @UofHaifa venatata.org/october-magazi…
New publication from our lab! Our new postdoc Annabelle Fuchs explores how transformer-based clustering (BEREL embeddings) can rethink genre in medieval Hebrew literature. “Genre 2.0? Embedding-Based Cluster Analysis as a Tool for Text Classification” dhq.digitalhumanities.org/vol/19/3/00080…
עכשיו כשכולם פה אוהבים מאד או שונאים מאד את ידידי היקר ד"ר משה לביא זאת הזדמנות מצויינת להכיר לכם את מכון המחקר שלו, מעבדת אליהו, ולשתף אתכם בפרויקטים היפים שהם עשו. @ElijahLab youtube.com/playlist?list=…
As part of our lab’s project mapping Josephus' texts, Dr. Moshe Blidstein developed this tool that visualizes textual similarities in Hebrew and Ancient Greek. It offers visualizations, filters, and parallel texts. The images show results for מים* καθαρ* mblida.pythonanywhere.com
Job Opportunity: Research Assistants and Graduate Students for Midrash Studies and Digital Humanities Mapping Project ++++ דרושים תלמידי / עוזרי מחקר בתחומי חקר המדרש ומיפוי באמצעות יישומי מדעי הרוח הדיגיטליים
@NLIsrael lunched the Interactive Map Based Search application @SinaiRusinek, @aboutgeo and I have been working on for quite a while, at geo.nli.org.il. All the digitized objects in the catalogue which can be displayed in public are available for a faceted search. 1/3
אוניברסיטת חיפה דורגה בצמרת הדירוג העולמי במדד שנגחאי 2024 ynet.co.il/news/article/s…
Apply for an @RSAorg 2025 Digital Innovation Award! There are two prizes available recognizing excellence in digital projects that support the study of the Renaissance. Get all the details here: ow.ly/6uFz50TIqoZ #RenTwitter #earlymodern #digitalhumanities
"כשאומרים 'ארכיאולוגיה', הרוב ידמיינו דברים מאובקים שנחרבו ונעלמו מהעולם. מעטים יחשבו על האפשרות להחיות את העבר, ועוד פחות יעלו על דעתם את העתיד. אבל היות שהצלחנו לשתול גפנים בני יותר מ-1,400 שנה, אני אופטימי לגבי היכולת שלנו להתבסס על ממצאים עתיקים כדי לפתח כלים להתמודד עם כמה מהמשברים שהעתיד צופן לנו. אני בכלל ביולוג - יש לי דוקטורט בביולוגיה, ובתואר השני התחלתי ללמוד במקביל גם ארכיאולוגיה. הפוסט דוקטורט שלי היה באנתרופולוגיה. את הביולוגים לא הצלחתי לשכנע שהם צריכים ארכיאולוג טוב, אבל באוניברסיטת חיפה הצלחתי לשכנע את הארכיאולוגים שצריך ביולוג טוב. וכביולוג שעובד עם חומרים ארכיאולוגים כדי לשאול שאלות אנתרופולוגיות, יצא לי לחקור כמה תעלומות מרתקות – כמו למה ערי הנגב הביזנטיות נעלמו. אל הנגב הגעתי בזכות ספר שקראתי על תרבויות שנחרבו ולא מצאתי בו אפילו שורה על הערים הביזנטיות. זה הפתיע אותי, כי "כשאומרים 'ארכיאולוגיה', הרוב ידמיינו דברים מאובקים שנחרבו ונעלמו מן העולם. מעטים יחשבו על האפשרות להחיות את העבר, ועוד פחות יעלו על דעתם את העתיד. אבל היות שהצלחנו לשתול גפנים בני יותר מ-1,400 שנה, אני אופטימי לגבי היכולת שלנו להתבסס על ממצאים עתיקים כדי לפתח כלים להתמודד עם כמה מהמשברים שהעתיד צופן לנו. אני בכלל ביולוג - יש לי דוקטורט בביולוגיה, ובתואר השני התחלתי ללמוד במקביל גם ארכיאולוגיה. את הפוסט דוקטורט שלי עשיתי באנתרופולוגיה. את הביולוגים לא הצלחתי לשכנע שהם צריכים ארכיאולוג טוב, אבל באוניברסיטת חיפה הצלחתי לשכנע את הארכיאולוגים שצריך ביולוג טוב. וכביולוג שעובד עם חומרים ארכיאולוגים כדי לשאול שאלות אנתרופולוגיות, יצא לי לחקור כמה תעלומות מרתקות – כמו למה ערי הנגב הביזנטיות נעלמו. אל הנגב הגעתי בזכות ספר שקראתי על תרבויות שנחרבו ולא מצאתי בו אפילו שורה על הערים הביזנטיות. זה הפתיע אותי, כי הרי הן הפריחו את השממה לא פחות טוב מאיתנו ושגשגו מכל בחינה – ובלי האמצעים הטכנולוגיים שלנו. הן אפילו היו מפורסמות בארצות אחרות בזכות היין המשובח שלהן - ואף אחד לא ידע להסביר מה גרם להן להיעלם. הצעתי לחפש את התשובה בחומרים ביולוגיים שהתרבויות האלה השאירו אחריהן. זכיתי במענק ERC ראשון, והתחלנו למעשה לחפור את אתרי הפסולת שלהן. ההנחות שרווחו עד אז סברו שאחת משלוש סיבות גרמו לדעיכתן: שינויי אקלים, מגיפה או הכיבוש האיסלאמי, אולם לא מצאנו עדויות לאף אחת מאלה. תיארוך האשפה הראה שאת הפסולת האחרונה השליכו שם 100 שנים לפני שמוחמד בכלל נולד. ואז נזכרנו במשפט של קלינטון בבחירות מול בוש: "It's the economy, dummy!". ובאמת משבר כלכלי באירופה – שם כן התחוללה מגפה - גרם לירידה בצריכת מותרות כמו יין הנגב שהיה מרכיב משמעותי בפרנסה של אותן ערים. האנשים שם פשוט נעלו את הבית והיגרו למקומות אחרים לחפש פרנסה. בפסולת של שבטה מצאנו את הגלעינים של אותם ענבים מהם הכינו את היין הפורסם. חשבנו שאם תעשיית היין באזור הייתה כזו סנסציה – אולי שווה לנסות לשחזר אותה. הגלעינים שמצאנו לא היו ויטליים, אבל בחלקם השתמר DNA, וכך מצאנו שני זנים בארץ שגודלו בעבר בעבדת, ונמצאים עד היום באזור דרום מישור החוף. 'גפן הנגב' - זן באר וזן סריקי, שלא השתנו במשך 1,400 שנה. יצרנו מהם ייחורים, ולפני שנה שתלנו כרם שלמה. אנחנו יודעים מטקסטים שהיין היה לבן ומתוק, אבל בינתיים הגפנים גדלים, אז יש לנו זמן עד שנתחיל לנסות לשחזר את המתכון. על הניסיון לשחזר את יין הנגב קיבלתי את מענק ה-ERC השני שלי. את ה-ERC השלישי קיבלתי כדי לחקור עצי פרי עתיקים. תאנה, זית, אגוז ואחרים שהם שרידים של תרבויות עתיקות ששרדו בדיונות. בוטנאים מכנים אותם "פליטי תרבות". ארכיאולוגים עובדים עם חומרים מתים בעיקר – זכוכית, עצמות, חרסים; אבל העצים הם חומר ארכיאולוגי חי ונושם. בעזרת גנטיקה אפשר להוציא מהם מידע שלא היה קיים קודם; לדעת את הזנים ולדבר על טיפוח וחקלאות עתיקה ודרך זה גם על האדם שטיפח אותם. הזנים האלה השתמרו במערכות בוסתנאיות מסורתיות בבצורות ושינויים סביבתיים קיצוניים. אולי נלמד דרכם להבטיח ביטחון תזונתי לדורות העתיד",הן הפריחו את השממה לא פחות טוב מאיתנו ושגשגו מכל בחינה – ובלי האמצעים הטכנולוגיים שלנו. הן אפילו היו מפורסמות בארצות אחרות בזכות היין המשובח שלהן – ואף אחד לא ידע להסביר מה גרם להן להיעלם. הצעתי לחפש את התשובה בחומרים ביולוגיים שהתרבויות האלה השאירו אחריהן. זכיתי במענק ERC ראשון, והתחלנו למעשה לחפור את אתרי הפסולת שלהן. ההנחות שרווחו עד אז סברו שאחת משלוש סיבות גרמו לדעיכתן: שינויי אקלים, מגיפה או הכיבוש האיסלאמי, אולם לא מצאנו עדויות לאף אחת מאלה. תיארוך האשפה הראה שאת הפסולת האחרונה השליכו שם 100 שנים לפני שמוחמד בכלל נולד. ואז נזכרנו במשפט של קלינטון בבחירות מול בוש: "It's the economy, dummy!". ובאמת משבר כלכלי באירופה – ששם כן התחוללה מגפה - גרם לירידה בצריכת מותרות כמו יין הנגב שהיה מרכיב משמעותי בפרנסה של אותן ערים. האנשים שם פשוט נעלו את הבית והיגרו למקומות אחרים לחפש פרנסה. גלעינים של זן הענבים ששתלנו בכרם בנגב מצאנו בפסולת של שבטה. חשבנו שאם תעשיית היין באזור הייתה כזו סנסציה – אולי שווה לנסות לשחזר אותה. הגלעינים שמצאנו לא היו ויטליים, אבל בחלקם השתמר DNA, וכך מצאנו שני זנים בארץ שגודלו בעבר בעבדת, ונמצאים עד היום באזור דרום מישור החוף. 'גפן הנגב' - זן באר סריקי, שלא השתנה במשך 1,400 שנה. יצרנו מהם ייחורים, ולפני שנה שתלנו כרם שלמה. אנחנו יודעים מטקסטים שהיין היה לבן ומתוק, אבל בינתיים הגפנים גדלים, אז יש לנו זמן עד שנתחיל לנסות לשחזר את המתכון. על הניסיון לשחזר את יין הנגב קיבלתי את מענק ה-ERC השני שלי. את ה-ERC השלישי קיבלתי כדי לחקור עצי פרי עתיקים. תאנה, זית, אגוז ואחרים שהם שרידים של תרבויות עתיקות ששרדו בדיונות. בוטנאים מכנים אותם "פליטי תרבות". ארכיאולוגים עובדים עם חומרים מתים בעיקר – זכוכית, עצמות, חרסים; אבל העצים הם חומר ארכיאולוגי חי ונושם. בעזרת גנטיקה אפשר להוציא מהם מידע שלא היה קיים קודם; לדעת את הזנים ולדבר על טיפוח וחקלאות עתיקה ודרך זה לדבר על האדם שטיפח אותו. הזנים האלה השתמרו במערכות בוסתנאיות מסורתיות בבצורות ושינויים סביבתיים קיצוניים. אולי נלמד דרכם להבטיח ביטחון תזונתי לדורות העתיד", פרופ' גיא בר-עוז, ראש המעבדה לארכיאוזואולוגיה בבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות
Trends for United States
You might like
