לזכרו של דניאל כהנמן שנפטר היום, שרשור קצר על תורת הערך שפיתח יחד עם עמוס טברסקי. תורת הערך היא מודל מתמטי שנועד לחזות כיצד אנשים מקבלים החלטות. החידוש בה שהיא עוסקת בהתנהגות לא-רציונלית וככזו היא מודל דסקריפטיבי (חוזה מה קורה בפועל) בניגוד למודל נורמטיבי (איך ראוי לנהוג) 🧵
רקע: אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלן אוסקר מורגנשטרן חבר למתמטיקאי הדגול ג׳ון פון נוימן (כן, אותו אחד מפצצת האטום, המצאת המחשב, מכניקת הקוונטים ועוד) ויחד הם הניחו את היסודות לתחום שנקרא היום תורת המשחקים. בנספח של ספרם הם הוכיחו תובנה מרחיקת לכת.
הם התחילו מרשימה קצרה של עקרונות להחלטה רציונלית. למשל שאם אדם מעדיף תפוח על אגס, ואגס על שזיף, אז הוא מעדיף תפוח על שזיף. ושכל אדם רציונלי יסכים לשלם שקל אחד כדי להשתתף בהגרלה שתניב בסיכוי של 99.99999% פרס נחשק. על פניו עקרונות סבירים שאנו מצפים מכל אדם לעמוד בהם.
הם הוכיחו שאם אדם עונה לעקרונות האלו, אז יש שיטה מתמטית פשוטה מאוד לחשב איזו החלטה אדם עומד לקבל בכל דילמה בחייו. השיטה נקראת ״מיקסום תוחלת-תועלת״. השיטה יחסית גמישה ומאפשרת החלטות קיצוניות למדי כל עוד שומרים על עקביות (למשל מותר להתנגד להימור גם אם הוא מאוד לטובתך).
אבל די מהר הסתבר שאפילו בתנאים המקלים האלו, בני אדם אמיתיים לא עומדים בעקרונות והמודל נכשל בחיזוי החלטותיהם. אפילו עשיתי ניסוי כזה בעצמי כאן בטוויטר ⬇️
אבל די מהר הסתבר שאפילו בתנאים המקלים האלו, בני אדם אמיתיים לא עומדים בעקרונות והמודל נכשל בחיזוי החלטותיהם. אפילו עשיתי ניסוי כזה בעצמי כאן בטוויטר ⬇️